מאמרים וחדשות

מאגרי מידע והגנת הפרטיות

הגנת הפרטיות וניהול מאגרי מידע

איסוף מידע, ניהול מידע, שימוש במידע והעברתו – מהווים חלק מאתגרי הניהול העסקי הגדולים, הן מבחינה עסקית והן מבחינה משפטית. פרק ב' בחוק הגנת הפרטיות קובע חובות שונות לעניין רישום וניהול מאגרי מידע בפנקס מאגרי המידע של רשם מאגרי המידע. האם חלה עליך חובת הרישום? מה הן הסנקציות? האזרחיות, הפליליות?

חוק הגנת הפרטיות - הגנה על הפרטיות במאגרי מידע

פרק ב' בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק") עוסק בהגנה על פרטיות במאגרי מידע ומעגן הוראות חוק שונות הנוגעות לחובות אחזקה וניהול מאגרי המידע ורישומם בפנקס מאגרי המידע (להלן: "הפנקס") של רשם מאגרי המידע (להלן:"הרשם"). מטרות החוק הן להגן על זכויות היחידים עליהם נאסף מידע במאגרים, לאפשר ליחיד לדעת באלו ממאגרי המידע הקיימים (אשר לא נקבע בחוק או על ידי שר המשפטים כי הנם חסויים) מצויים פרטיו ולממש את זכות היחיד על פי החוק לעיין במידע המוחזק אודותיו במאגר (בכפוף לסייגים שבחוק הנוגעים לסכנה לשלומו ובריאותו של אדם או מסירת מידע בניגוד לחיסיון).​

"מאגר מידע" מוגדר בסעיף 7 לחוק, בזו הלשון:

"אוסף נתוני מידע המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, למעט –

(1) אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; או

(2) אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף;"

החוק מבחין בין שני סוגי מידע הנאסף על ידי בעל מאגר המידע[1]:

מידע רגיל:

- מעמדו האישי (מידע דמוגראפי, מס' ת.ז, סטטוס משפחתי, אחים אחיות וכד').

- הכשרתו המקצועית (היכן עובד, מה למד).

מידע רגיש:

  • אישיותו של אדם (הערכות על ו/או תכונותיו האישיות כדוגמת קורות חיים, ראיון אישי).

  • צנעת אישיותו (העדפות מיניות וכו').

  • מצב בריאותו (אשפוזים, בדיקות וכו').

  • מצבו הכלכלי (משכורת, כל מידע המעיד על מצבו הכלכלי).

  • דעותיו (דעות פוליטיות).

  • אמונתו (דת, כת).

רמת האבטחה במאגרי המידע נקבעת על פי הקטגוריות בתוספת הראשונה והשניה בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ב – 2012 (להלן: "התקנות"). על פי הקטגוריות בתוספות, ניתן להגדיר האם חלה על מאגר המידע "רמת אבטחה בינונית" או "רמת אבטחה גבוהה".

החובות הקבועות בחוק הנוגעות לאחזקה וניהול מאגר מידע

אחריות בעלים - בעל מאגר מידע, מחזיק במאגר מידע, או מנהל מאגר מידע, כל אחד מהם אחראי לאבטחת המידע שבמאגר המידע.

אופן אבטחת המידע קבוע בתקנות. הרשם רשאי לפטור מאגר מסויים מחובות אבטחת המידע לפי התקנות, או להחיל חובות על פי התקנות, בהתחשב בגודל המאגר, בסוג המידע הנמצא בו, היקף פעילותו, או מספר העובדים במאגר והכל בהודעה בכתב.

להלן תמצית החובות הקבועות בתקנות:

  • בעל מאגר מידע יגדיר במסמך הגדרות המאגר, לכל הפחות, את העניינים הבאים:

  • תיאור כללי של פעילות איסוף ושימוש במידע לצורך פעילות בעל המאגר.

  • תיאור מטרות השימוש במידע.

  • תיאור סוגי המידע השונים הכלולים במאגר המידע, בשים לב לרשימת סוגי המידע שבתוספת הראשונה לתקנות ומידת הנזק הצפויה לפרטיות נושא המידע בשל פגיעה באבטחת המידע במאגר ביחס למידע זה.

  • פרטים על העברת מאגר המידע, או חלק מהותי ממנו אל מחוץ לגבולות המדינה או שימוש במידע מחוץ לגבולות המדינה – מטרת ההעברה, ארץ היעד, אופן ההעברה וזהות הנעבר.

  • פירוט לעניין ביצוע פעולות עיבוד מידע באמצעות מחזיק.

  • הסיכונים המרכזיים לפגיעה באבטחת המידע ואופן ההתמודדות עם סיכונים אלה.

  • שמו של מנהל מאגר המידע ושל הממונה על אבטחת המידע במאגר, אם מונה כזה.

  • בעל מאגר המידע יקבע נוהל אבטחת מידע (להלן: "נוהל אבטחה") בהתאם למסמך ההגדרות לעיל והתקנות. נוהל האבטחה יחייב את כל העובדים ויישמר כך שפרטים ממנו יימסרו לעובדים רק בהיקף הנדרש לביצוע תפקידם.

נוהל האבטחה יכלול, בין היתר, התייחסות לפרטים כאמור בתקנה 5(א), ביניהם: מבנה מאגר המידע; רשימה מעודכנת של מכלול רכיבי המערכות המשמשות את המאגר (כמפורט בתקנה 5(א) אשר תתעדכן אחת לשמונה עשר חודשים לפחות וכו'.

- בעל המאגר יבטיח כי המערכות המפורטות בתקנה 5(א)(1) יישמרו במקום מוגן, המונע חדירה וכניסה אליו בלא הרשאה, והתואם את אופי פעילות המאגר ורגישות המידע בו. במאגר ברמת אבטחה בינונית או גבוהה, ינקוט בעל המאגר אמצעים לבקרה ולתיעוד הכניסה והיציאה מהאתרים שבהם מצויות מערכות/מתקני המאגר ושל הכנסה והוצאה של ציוד אל מתקני המאגר ומהם.

- מתן גישה למאגר המידע לעובד תעשה לאחר בירור כי אין חשש שהעובד אינו מתאים לקבלת גישה למידע המצוי במאגר. כמו כן, יש לקיים הדרכות לעובדים בנושא החובות המפורטות בחוק ובתקנות ולתעדן, זאת, טרם מתן הגישה למידע המצוי במאגר או שינוי הרשאותיהם. בנוסף, במאגר מידע ברמת אבטחה בינונית או גבוהה, יקיים בעל המאגר פעילות הדרכה תקופתית לעובדיו, לפחות אחת לשנה, בהיקף הנדרש לצורך ביצוע תפקידם.

- על בעל מאגר המידע לתת הרשאות וגישה לעובדיו כמפורט בתקנות ולנהל רישום של תפקידים והרשאות (להלן: "הרישום"). כמו כן, לוודא כי הגישה למידע נעשית רק בידי מורשים בהתאם לרישום. בנוסף, יש להקים אמצעי פיזי לזיהוי ואימות המורשים לגישה למאגר המידע, הניתן לשליטתו הבלעדית של המורשה, כמפורט בתקנות. על בעל המאגר לדאוג לביטול ההרשאות וסיסמאות זיהוי ואימות, כאמור בסעיף זה, לעובדים שסיימו את תפקידם.

- במערכות מאגר המידע בעלי רמת אבטחה בינונית או גבוהה יש לנהל מנגנון תיעוד אוטומטי (להלן:"המנגנון") שיאפשר בקרה וביקורת הגישה למאגר. הפעלת המנגנון לא תהא ניתנת לשינוי או לביטול ואף תשלח התראות במצב בו יעשה ניסיון לעשות כן. המנגנון יכלול את הנתונים הבאים: זהות המשתמש, התאריך והשעה של ניסיון הגישה, רכיב המערכת אליו בוצע ניסיון הגישה, סוג הגישה, היקפה, והאם הגישה אושרה או נדחתה. באם הגישה אושרה – יישמרו הנתונים המאפשרים זיהוי רכיב המערכת שאליו בוצעה הגישה לפחות למשך שנתיים. המנגנון ייבדק באופן שיגרתי וייערך דו"ח בעיות וצעדים שננקטו בעקבותיהן.

- בעל המאגר יערוך תיעוד של אירועי אבטחה המעלים חשש לפגיעה בשלמות המידע או לשימוש בו ללא הרשאה (להלן:"אירועי אבטחה"). בנוהל האבטחה יש לקבוע הוראות להתמודדות עם אירועי אבטחה כמפורט בתקנות. יש לקיים דיון תקופתי באירועי האבטחה. באם יתקיים אירוע אבטחה חמור, על בעל המאגר להודיע על כך לרשם באופן מיידי ולדווח על הצעדים שננקטו בעקבות האירוע. "אירוע אבטחה חמור" - במאגר בעל רמת אבטחה גבוהה - אירוע בו נעשה שימוש במידע מהמאגר בלא הרשאה; במאגר בעל רמת אבטחה בינונית – אירוע בו נעשה שימוש בחלק מהותי של המידע בלא הרשאה; אירע אירוע אבטחה חמור, רשאי הרשם להורות לבעל המאגר להודיע לנושא המידע שעלול להיפגע מן האירוע.

- מערכות המאגר לא יחוברו לרשת האינטרנט או לרשת ציבורית אחרת ללא התקנת אמצעי הגנה מתאימים המגנים מפני חדירה בלתי מורשית או מפני תוכנות המסוגלות לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב. העברת מידע ממאגר המידע ברשת תקשורת אלחוטית, ברשת ציבורית או באינטרנט, תעשה תוך שימוש בשיטות הצפנה מקובלות. באם ניתן לגשת למאגר המידע מרחוק, יש להשתמש באמצעים לזיהוי המתקשר ולאימות הרשאתו לביצוע הפעילות והיקפה. ברמת אבטחה בינונית, יש לעשות שימוש באמצעי פיזי הניתן לשליטתו הבלעדית של העובד.

- בעל מאגר המתקשר עם גורם חיצוני לצורך קבלת שירות הכרוך במתן גישה למאגר- (1) יבחן לפני ביצוע ההתקשרות את סיכוני אבטחת המידע הכרוכים בהתקשרות; (2) יש לקבוע בהסכם במפורש את כל המפורט בתקנות בסעיף 15(2) (להלן:"ההסכם"); (3) יש לפרט בנוהל האבטחה את העניינים המנויים בסעיף 15 פסקה 2(א) – (ה) ולהפנות בצורה מפורשת להסכם עם הגורם החיצוני ולנוהל האטחה של הגורם החיצוני; (4)בעל המאגר יינקוט אמצעי בקרה ופיקוח כדי לוודא עמידתו של הגורם החיצוני בהוראות ההסכם ובהוראות התקנות.

- יש לערוך פעם בשנתיים לפחות, ביקורת פנימית או חיצונית, על ידי גורם בעל הכשרה מתאימה לביקורת בנושא אבטחת מידע, שתוודא עמידה בתקנות. בביקורת פנימית, לא יהיה המבקר מי שאמון על אבטחת המידע של המאגר. כמו כן, דו"ח הביקורת ידווח על התאמת אמצעי האבטחה לנוהל האבטחה ולתקנות ויזהה ליקויים ופתרונות.

- כל מי שמוטלת עליו חובה או אחריות על פי הקבוע בתקנות, נדרש לתעד באופן סביר את ביצוע הפעולה והקשר בינה לבין הגדרות או נהלי המאגר.

סודיות – איסור גילוי מידע המגיע לאדם מתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע החוק או על פי צו בית משפט.

מינוי ממונה על אבטחת מידע – הגופים הבאים חייבים במינוי אדם בעל הכשרה מתאימה לממונה על אבטחת המידע, אשר לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון, או בעבירה על הוראות חוק זה: (1) המחזיק בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום על פי החוק; (2) גוף ציבורי (משרדי ממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקיד ציבורי על פי דין;( (3) גוף ששר המשפטים קבע בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה רשאי למסור ולקבל;

רישום מאגר מידע

  • מאגר החייב ברישום – להלן החלופות בסעיף 8(ג) לחוק אשר יתכן והן רלוונטיות לניהול מאגרי מידע על ידי ההתאחדות או האגודות:

  • מספר האנשים שהמידע הנמצא עליהם במאגר עולה על 10,000.

  • יש במאגר מידע רגיש.

  • המידע כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה.

  • המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר ("דיוור ישיר" בחוק – פניה (לרבות בכתב, בדפוס, בטלפון, בפקסימליה, בדרך ממוחשבת או באמצעי אחר) אישית לאדם בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי איפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע).

- על פי סעיף 8(א) לחוק, אין לנהל או להחזיק מאגר מידע החייב ברישום אלא אם כן התקיים אחד מאלה: (1) המאגר נרשם בפנקס; (2) הוגשה בקשה לרישום המאגר והרשם לא רשם את המאגר בתוך 90 ימים מיום הגשת הבקשה ולא הודיע למבקש על סירובו או על השהיית הרישום מטעמים מיוחדיםשיפרט בהודעתו; (3) המאגר חייב ברישום אולם הרשם נתן הרשאתו לנהל ולהחזיק את המאגר עד רישומו.

- על מנת לרשום מאגר מידע יש לפעול כדלקמן:

- לקבלת שובר לתשלום אגרת הרישום יש לפנות לרמו"ט[2]. שובר התשלום בצירוף מדבקות אסמכתא יישלחו באמצעות דואר ישראל.

- עם קבלת שובר התשלום והמדבקות, יש למלא באופן מקוון או ידני את טופס הבקשה לרישום מאגר מידע באתר האינטרנט של רמו"ט:

http://www.justice.gov.il/MOJHeb/ILITA/TfasimNew/

יש למלא את הטופס על פי מסמך ההנחיות אשר אף הוא מצוי באתר האינטרנט של רמו"ט.

על פי החוק, בקשה לרישום מאגר מידע אשר תוגש לרשם, תכלול את הפרטים

הבאים:

  • זהות בעל מאגר המידע, המחזיק במאגר המידע ומנהל המאגר, ומעניהם בישראל.

  • מטרות הקמת מאגר המידע והמטרות שלהן נועד המאגר.

  • סוגי המידע שיכללו במאגר (כמפורט לעיל).

  • פרטים בדבר קבלת מידע דרך קבע מגוף ציבורי כהגדרותו בסעיף 23 לחוק.

  • לאחר מילוי הטופס, יש להדפיסו. על גבי הטופס המודפס, יש לחתום ולהטביע חותמת המבקש בחלק ה' של הטופס, להדביק את מדבקות האסמכתא בכל עמוד, בראש העמוד, מצד שמאל ולהגיש למשרדי הרשם[3].

המלצתנו היא כי המגיש יצלם עותקים מכל המסמכים אשר נדרשים להגשה במשרדי הרשם. כמו כן, נמליץ להגיש את הטפסים באופן אישי או באמצעות שליח (ולא באמצעות דואר ישראל), זאת לצורך הטבעת העותקים בחותמת "נתקבל" על ידי מזכירות הרשם, ושמירת עותקים אלו על ידי המגיש. כך יתאפשר לבצע מעקב לרישום המאגר.

  • הוראות לעניין תשלום אגרה תקופתית

על מאגר מידע רשום חלה חובה לשלם שני סוגי אגרה – אגרת רישום, כאמור לעיל, ואגרה תקופתית. החובה לשלם אגרה תקופתית חלה על כל מאגרי המידע הרשומים בפנקס, גם אם אינם פעילים (בכפוף לסייגים אשר אינם חלים במקרים שמדובר בהתאחדות או באגודות). בשנה בה נרשם מאגר המידע ושולמה אגרת הרישום, לא תיגבה אגרה תקופתית בגין אותו מאגר מידע שנרשם.

את האגרה התקופתית יש לשלם עד ליום 1 במרץ, בכל שנה. את הסכום המעודכן לתשלום ניתן לבדוק באתר האינטרנט של רמו"ט.

מימוש זכות העיון

סעיפים 13- 15 לחוק ותקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין שבערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ"א - 1981 (להלן: "תקנות תנאים לעיון במידע"):

  • כל אדם זכאי לעיין בעצמו או באמצעות בא כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופסו, במידע שעליו המוחזק במאגר המידע. בעל מאגר המידע יאפשר עיון במידע, לפי בקשת אדם בשפה העברית, הערבית או האנגלית (בכפוף לסייגים שבחוק הנוגעים לסכנה לשלומו ובריאותו של אדם או מסירת מידע בניגוד לחיסיון).

  • אדם שעיין במידע שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לבעל מאגר המידע, ואם הוא תושב חוץ – למחזיק מאגר המידע, בבקשה לתקן את המידע או למוחקו. הסכיף בעל המאגר לבקשה, יבצע את השינויים ויודיע לכל מי שקיבל ממנו את המידע בתקופה שנקבעה בתקנות תנאים לעיון במידע.

  • בעל מאגר המידע רשאי לדחות את הבקשה לעיון במידע מהטעמים בקבועים בתקנה 4 לתקנות תנאים לעיון במידע ולהודיע על כך למבקש תוך 21 ימים מיום קבלת הבקשה בטופס המפורט בתופסת השניה לתקנות תנאים לעיון במידע. המבקש רשאי להגיש תובענה לבית המשפט לעניין סירוב בעל מאגר מידע למלא אחר זכות העיון של המבקש עליו מוחזק מידע במאגר המידע.

  • פניה לאדם לקבלת מידע – פניה לאדם לקבלת מידע לשם החזקתו או שימוש בו במאגר המידע תלווה בהודעה שיצויינו בה: (1) אם חלה על האדם חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו; (2) המטרה אשר לשמה מבוקש המידע; (3) למי יימסר המידע ומטרות המסירה;

חוק הגנת הפרטיות - היבטים משפטיים

  • מעמדו של מאגר מידע שלא חלה עליו חובת רישום - מאגר מידע אשר לא חלה עליו חובת רישום עדיין כפוף לכל ההוראות הרלוונטיות למאגרי המידע בחוק בהן (רשימה לא ממצה): סעיף 13-15 לחוק - החובה לאפשר לכל אדם עליו מוחזק מידע לעיין במידע הקיים אודותיו במאגר ולבקש תיקונו; החובה לשמור על סודיות המידע במאגר המידע (סעיף 16 לחוק - הפרת חובה זו מהווה עבירה פלילית שדינה 5 שנות מאסר); סעיף 16 לחוק - אחריות בעל מאגר המידע, מחזיק מאגר המידע או מנהל מאגר המידע לאבטחת המידע במאגר.

חוק הגנת הפרטיות - עבירות פליליות:

  • החזקה או שימוש במאגר מידע שחייב ברישום ולא נרשם - מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר שנה, לפי סעיף 31א(א)(1) לחוק. כמו כן, רשאי הרשם להטיל בגין ביצוע עבירה זו קנס מנהלי מכוח תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – הגנת הפרטיות) (תיקון), התש"ע-2010.

  • מוסר פרטים לא נכונים בבקשה לרישום מאגר מידע - מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר שנה, לפי סעיף 31א(א)(2) לחוק.

  • אינו מוסר פרטים או מוסר פרטים לא נכונים בהודעה המלווה בקשה לקבלת מידע לפי סעיף 11 לחוק - מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר שנה, לפי סעיף 31א(א)(3) לחוק.

  • אינו מקיים את הוראות החוק לעניין זכות העיון במידע המוחזק במאגר המידע, או אינו מתקן מידע לפי הוראות סעיף 14 לחוק - מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר שנה, לפי סעיף 31א(א)(4) לחוק.

  • מאפשר גישה למאגר מידע בניגוד לסעיף 17א(א) או אינו מוסר לרשם מסמכים או תצהיר בהתאם לסעיף 17א(ב) - - מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר שנה, לפי סעיף 31א(א)(5) לחוק.

  • אינו ממנה ממונה על אבטחת המידע בהתאם לסעיף 17ב - מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר שנה, לפי סעיף 31א(א)(6) לחוק.

  • מנהל או מחזיק מאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר, בניגוד להוראות סעיפים 17ד עד 17 ו - מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר שנה, לפי סעיף 31א(א)(7) לחוק.

*העבירות לעיל בסעיפים 5.2.1 – 5.2.7 הינן עבירות של אחריות קפידה, על כן, אינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות.

- הפרת סודיות – גילוי מידע שהגיע לאדם בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, שלא נעשה לצורך מילוי עבודתו או לביצוע החוק או על פי צו של בית משפט בקשר להליך משפטי – מהווה עבירה פלילית שדינה 5 שנות מאסר, לפי סעיף 16 לחוק.

- הוראה כללית לעניין פגיעה בפרטיות - פגיעה במזיד בפרטיותו של אדם באחת הדרכים הבאות: הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע, או פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך זו; שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה; פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד; – מהווה עבירה פלילית שדינה עד 5 שנות מאסר, לפי סעיף 5 לחוק + הוראות סעיף 2 לחוק.

חוק הגנת הפרטיות - היבטים במשפט אזרחי

פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית (סעיף 4 לחוק) על כן, נקבע בסעיף 31ב לחוק כי מעשה או מחדל בניגוד לכל הוראות פרק ב' לחוק ולתקנות שהותקנו לפי החוק, יהווה עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח – 1968. אשר על כן, המפר הוראות החוק, חשוף מלבד ההליכים הפליליים אף לתביעות אזרחיות בנזיקין.

חוק הגנת הפרטיות – פיצוי בלא הוכחת נזק

הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 5 לחוק (כמפורט לעיל בסעיף 5.2.9 למסמך זה) – רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 ש"ח, בלא הוכחת נזק. באם יוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המפשט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום של 50,000 ש"ח, בלא הוכחת נזק. כמו כן, אף במשפט בשל עוולה אזרחית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 ש"ח, בלא הוכחת נזק[4].

מסמך זה מוגן בזכויות יוצרים – אין להעתיק, להשתמש, לצלם – בכולו או בחלקו.

[1] סעיף 7 לחוק ומידע מאתר האינטרנט של רמו"ט (הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע) http://www.justice.gov.il/mojheb/ilita .

[2] רמו"ט (הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע) - קריית הממשלה בגין 125 תל אביב, כתובת למשלוח דואר: ת.ד. 7360 תל אביב, 61072. טלפון: 03-7634085 פקס: 02-6462655 דואר אלקטרוני: rdb-t@justice.gov.il .

[3] ראו הערת שוליים מס' 2.

[4] הסכומים מתעדכנים ב - 16 בכל חודש, בהתאם לשיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד הבסיסי. "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העדכון; "המדד הבסיסי" - מדד חודש מאי 2007.


 
מאמרים נוספים

מאמרים אחרונים

© 2019 by GOLDIMPACT